○○ בייבי קליק | מציאת פרטנרים למטרת הורות משותפת ○○

כניסה

shayeyal: שי איל - הסיפור האישי שלי

שי איל - הסיפור האישי שלי

15 דצמ' 2016 ב 03:10pm
לקום כל בוקר להביט על עצמי מול המראה ולהגיד : " אני אוהב את עצמי ואת הגוף שלי אני ערני ומלא אנרגיה לעשייה ויצירה חדשה " . המשפט הזה מלווה אותי ב 17 השנים האחרונות והוא המשפט שמייצג את מה שקורה ועובר עלי יום יום . לא תמיד זה היה ככה , האמת שלפני 17 שנה שהייתי בן 25 זה היה בדיוק הפוך .

הייתי קם בבוקר ולא מביט על עצמי מול המראה ,פחדתי להביט על עצמי מול המראה לא אהבתי את עצמי ולא אהבתי את הגוף שלי , לא באמת הייתי חי ונוכח בכל יום בחיי אלא הייתי חי בשביל אנשים אחרים . הייתי חי בשביל לעשות את מה שאמא שלי אומרת , לעשות את מה שאבא שלי אומר , לעשות ולהיות ילד טוב בעבודה שלי ושהבוס יהיה מרוצה , ונשים ? נשים ראו אותי בתור קוריוז בתור גבר חסר עמוד שדרה ,חסר דעה עצמאית . פחדתי להציג את עצמי לעולם , לא ידעתי מה יש לי להציג לעולם ולאנשים בעולם . לא הכרתי את עצמי . פחדתי להיות באינטימיות ולהיות בדיאלוג אחד על אחד עם אנשים ונשים . ובכל זאת שהייתי בסטואציה של דיאלוג עם גבר או אישה ,אני הייתי מתפקד כמו רובוט לא באמת הייתי נוכח בפגישה . בלילה בלילה הייתי הולך לישון ולא הייתי שמח לא אהבתי את החיים שכרגע אני חי בהם , בקשתי היחידה הייתה להיות חופשי להציג את עצמי , לפגוש אישה ולעשות אתה אהבה , להיות חלק מחבורת חברים שאוהבת אותי ומעריכה אותי להיות בדיאלוג עם חבר , להיות במקום עבודה שמעריך אותי ורוצה אותי ולא רק משתמש בי.

בשנת 1997 הועזבתי מלימודי חינוך גופני באותו רגע הרגשתי בשפל המדרגה ,הרגשתי דחוי הרגשתי שסוגרים לי את הדלת ומשאירים אותי לבד , לא ידעתי מה לעשות , הרגשתי שאין דרך חזרה מה אני אעשה ? לאן אני אלך ? המטרה הראשית שלי עוד מבית ספר על יסודי בכיתה הספורטיבית היה להיות מורה לחינוך גופני הרגשתי שאני לא עומד בציפיות של מנהל המגמה , של ההורים שלי , חשבת שאם אני לא עומד בציפיות של מי שנמצא מולי הוא לא אוהב אותי .

ואז ראיתי מודעה : " לימודי רפואה טבעית " מסקרנות הלכתי לשמוע ומצאתי את עצמי בלימודי שנה א נטורופטיה , אני לא יודע מה הביא אותי ללמוד זה לא בא מהראש זה בא מהלב , זו הייתה הפעם הראשונה שהקשבתי ללב שלי .

שלושה חודשים אחרי תחילת לימודי נטורופטיה עברתי את הטיפול הראשון ברפלקסולוגיה , בהתחלה הלכתי איליו כי אמרו לנו שאנחנו צריכים לא רק להתנסות בטיפול אלא לעבור טיפול בעצמינו ( לא תיארתי לעצמי איזה מתנה נתתי לעצמי ) , זו הייתה הפעם הראשונה שפינקתי את עצמי שאפשרתי למישהו זר לגעת בי , זו הפעם הראשונה שהתחלתי להרגיש את הגוף שלי להיות באינטימיות עם הגוף שלי להרגיש נוכחות בתוך הגוף שלי , בהתחלה שכבתי על מיטת הטיפולים והמוח קדח ממחשבות ים של מחשבות באו לי בעיקר מחשבות שעסקו במי שעושה לי את הטיפול ? מה הוא עושה ? ניסיתי לפרש כל תנועה שהמטפלת נגעה בי , לא באמת הרגשתי את הגוף שלי בטיפול . המחשבות האלה הכניסו אותי למתח , ובעיקר לפחד נורא , לא אפשרתי לעצמי להרפות מהשליטה ולאפשר פשוט להיות אני . אני זוכר שבחמשת הטיפולים הראשונים ככל שהחזקתי את עצמי ולא הרפיתי הגוף היה כל כך בלחץ ומתח שזה התבטא בעייפות גדולה בעצירות שלא עברה גם שלקחתי את כל תוספי הת#צונזר# (פסיליום , מולטי ויטמין ועוד ) . עד הטיפול השישי שאני זוכר אותו כמו היום .

הגעתי איליו עייף מאוד , לא היה לי כוח לחשוב , נשכבתי על המיטה וחמש דקות אחרי שהיא התחילה לגעת לי בכף הרגל נרדמתי ( או שלא אני לא זוכר מה היה ) , התעוררתי מתוך חלום 10 דקות אחרי שהיא סיימה לטפל בי , והא חיכתה שאני אתעורר . לאחר שיצאתי ממנה הלכתי לשרותים הרגשתי משקולת יושבת לי על הבטן שרוצה לצאת (כמו אישה בחודש תשעי שכבר רוצה להוציא את התינוק שתשעה חודשים היא סוחבת ) , ישבתי בשירותים וכל מה שסחבתי במשך ששת השבועות של הטפול יצא החוצה , LET GO איזה תחושה מדהימה זאת שאני מרפה ונותן לתהליכים לעשות את שלהם , להרפות מהשליטה ופשוט להיות אני . זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי את הגוף שלי .


בזמן עבודתי בחדר כושר אנשים מאוד עניינו אותי הייתי מתקרב לאנשים בחדר כושר ומקשיב לסיפורים שלהם , הייתי מקשיב טוב ואנשים , בעיקר בנות הרגישו את זה , הן גם ראו שה"גבר" המדרך חדר כושר שעומד מולם הוא לא המדריך "הגבר" הרגיל שהן פוגשות הוא לא רוצה לצוד אותן ,לכבוש אותן הוא לא מזיק ולכן היה להן קל להיפתח ולשתף אותי בדברים אישיים שהם חוו . כבר אז הלב שלי היה זקוק לאינטימיות , לשייכות , לתחושה של להיות אהוב ונאהב , הגוף היה קפוא ולא נוכח , והראש לא שיתף פעולה ולא היה במשחק . בשיחות שהיו לי עם אותן בנות חשפתי אז בשנת 1997 בגיל 25 את העובדה שלא קיימתי יחסים אינטימיים עם בחורה ,אף פעם לא היה לי קשר עם אישה , והתוודיתי על הפחד שלי להיות באינטימיות עם אישה . השיתוף הזה היה הצעד הראשון שלי בדרך ליצירת אינטימיות והוביל אותי להשתתפות בסדנת טנטרה הראשונה שלי .

אני מדמיין אותכם בטח חושבים " סדנת טנטרה ? בטח כל מה שהיה לו בראש זה שהוא חיפש #צונזר# , אז זהו שלא . הלכי להשתתף בסדנת טנטרה בעיקר מהסקרנות ובעקר אחרי שהשתתפתי בסדנת טעימה של תנוחת שיווה שקטי שבה אני מחבק אישה , רק להיות אתה בחיבוק , אהבתי את התחושה הזאת ורציתי לחוות אותה עוד פעם .

כשהגעתי לסדנת הטנטרה הראשונה לא ידעתי לאן אני מגיע ,נתתי אמון במנחי הסדנה וחיכיתי למה שהולך לקרות . המשפט הראשון שהמנחה אמרה למשתתפי הסדנה :"בואו לסדנה בלי ציפיות תשאירו את הציפיות לכריות תהיו כמו שאתם " .

שעתיים אחרי התחלת הסדנה ישבנו כל משתתפי הסדנה במעגל אני הייתי במרכז וכל משתתפי הסדנה אמרו תכונה אחת רעה שהם לא אוהבים בי , ואז משתתף משתתף אמר לי תכונה אחת רעה בי . בהתחלה זה כיווץ אותי הרגשתי במלחמה ורציתי להתנגד , אבל המנחים אמרו לי תעמוד בפרץ ואל תגיב תקבל את עצמך גם בתכונות הרעות שלך .
זה היה השלב הראשון בסדנה כי אם אני מקבל את התכונות הרעות שלי אז אני לא מתבייש גם בגוף שלי ואז אני יכול להסתובב גם ערום ולהסיר את בגדיי . ביום שישי בערב קצת לפני חצות המנחים ביצעו את טקס הסרת הבגדים היינו בקבוצות של ארבע ואחד אחרי השני הסרנו את הבגדים ואחד אחרי השני ביצענו עיסוי אחד לשנייה , לאהוב ללא תנאי .

לאחר העיסוי הלכתי לישון עם חיוך , זו הייתה עוד דרך בדרך לאהבה עצמית . בסוף הסדנה עשינו את אותו תרגיל שעשינו בתחילת הסדנה רק בשינוי קטן הפעם כל משתתף אמר את התכונות החיוביות של כל משתתף . הפתעה ציפתה לי : 7 מתוך 10 התכונות הטובות שאמרו לי היו גם התכונות הרעות שאמרו לי .

זה היה אחרי סדנת הטנטרה הראשונה שהשתתפתי בה , יצאתי מהסדנה מאוד פתוח לאינטימיות , והייתי באמון מאוד גדול לסביבה גברים ונשים , בנוסף חשפתי את עצמי לפעילות אינטימית שמטרתה לקרב לבבות שנקראה " הליכת מלאכים " אני עובר בשביל שנוצר על ידי אנשים כמוני , הולך בעיניים עצומות ומקבל מגע אינטימי של אהבה , מגע שבא לתמוך בי לחבק אותי לעטוף להביא אותי להרפות מהמתח ולהרגיש בגן עדן מרחף . בנוסף התחלתי להיות מטופל בטיפול בשיאצו פעם ראשונה בחיי . במהלך הטיפול בשיאצו הרגשתי גם פעם ראשונה שאני לא צריך לדבר עם המטפלת אני מרגיש אותה אני מרגיש את המגע שלה אני מרפה מהמתח ומתמסר למגע כמו ריקוד פרטי שמיוחד ונוצר בינינו . הריקוד המיוחד שלנו . באחד הטיפולים עצרה המטפלת את הטיפול ושאלה אותי : " אתה אוהב אותי ?" אתם בטח חושבים לעצמכם מה פתאום לשאול שאלה כזאת במהלך טיפול ? אבל זו בדיוק השאלה שהמטפלת הייתה אמורה לשאול .

המטפלת הרגישה את מה שאני הרגשתי בלב . זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי אהבה . שמישהו אוהב אותי ללא תנאי . ללא ציפיות למה שאני אתן לו . אהבה שלא תלויה בדבר שלא תלויה במה אני אעשה . פשוט להיות אני ושמי שנמצא איתי יהיה פשוט הוא .

תגובות

  • 9 פבר' 2017 ב 05:15pm
    איזה אמיץ אתה. שאפו.

הוספת תגובה

אורחים אינם יכולים הוספת תגובות בבלוג. אנא, עליך להתחבר.

דירוג

הדירוג שלך : 0
סה"כ: 0 (0 הצבעות)

Tags